פונגמיה מנוצה

עץ בינוני-גדול, נשיר מותנה, עמיד וחסכוני במים. מקורו של העץ בהודו אך הוא נפוץ בכל דרום מזרח אסיה, באיי האוקיינוס השקט וכן באוסטרליה. גזע העץ הוא אפור-חום, חלק בדרך כלל, אך לעיתים מחורץ. לעץ ענפי צימוח שמוטים יחסית בדומה למייש הסיני (לויגטה) והאפריקאי, כך שלעץ נוף סוככני עגלגל. עלי העץ מלבלבים בצבעי ירוק בהיר ורענן והופכים כהים ומבריקים ככל שהם מתבגרים.

בשל מוצאו של העץ הוא מבצע החלפת עלים בתקופת שלהי האביב שמקבילה לתקופת המונסונים שבאזור המזרח. העץ פורח באביב פריחה בצבע וורוד קרמי לאורך הענפים בדומה לפריחת הכליל. הפריחה מופיעה ביחד עם העלווה ולכן לא בולטת מרחוק, אך מקרוב בהחלט מורגשת ונראית לעין. הפריחה מתחילה בד”כ לאחר שהעץ בן 3-4 שנים. פרי העץ הוא תרמילים חומים וקשים שצורתם אובלית. בתוכם יש זרע או שניים בצבע חום-אדום. הפרי לא אכיל ולא עסיסי ועל כן לא ימשוך בעלי כנף ולא יכתים את המשטח תחתיו.

העץ מצטיין באקלים חם ולח, על כן מתאים לנגב ולערבה וכן לרוב חלקי הארץ. הוא בעל עמידות לרסס ים, מתאים לקו שני ושלישי לים. טולרנטי לכל סוגי הקרקעות וכן עמיד בפני רוחות עזות. מדובר ללא ספק בעץ מצוין למרחב הציבורי – בשדרות ועל מדרכות וזאת בשל פרחיו הנאים והריחניים, הצל הרב שהוא נותן ועמידותו היחסית. חשוב מאד לעצב את העץ בשנותיו הראשונות על מנת להבטיח שלד גבוה ומאוזן המותאם לעץ רחוב.

הידעת? חלקי העץ השונים משמשים ברפואה העממית, ובהודו מפיקים מזרעיו ביודיזל.